Vayedaber

Chap. 21

א מִצְוַת עֲשֵׂה לִשְׁפֹּט הַשּׁוֹפֵט בְּצֶדֶק שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יט־טו) 'בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ'. אֵי זֶהוּ צֶדֶק הַמִּשְׁפָּט זוֹ הַשְׁוָיַת שְׁנֵי בַּעֲלֵי דִּינִין בְּכָל דָּבָר. לֹא יְהֵא אֶחָד מְדַבֵּר כָּל [א] צָרְכּוֹ וְאֶחָד אוֹמֵר לוֹ קַצֵּר דְּבָרֶיךָ. וְלֹא יַסְבִּיר פָּנִים לְאֶחָד וִידַבֵּר לוֹ רַכּוֹת וְיָרֵעַ פָּנָיו לְאַחֵר וִידַבֵּר לוֹ קָשׁוֹת:

Ajouter une note

Traduction intégrale

Kessef Michneh

ב שְׁנֵי בַּעֲלֵי דִּינִין שֶׁהָיָה אֶחָד מֵהֶם מְלֻבָּשׁ בְּגָדִים יְקָרִים וְהַשֵּׁנִי מְלֻבָּשׁ בְּגָדִים בְּזוּיִין אוֹמֵר לַמְכֻבָּד אוֹ הַלְבִּישֵׁהוּ כְּמוֹתְךָ עַד שֶׁתָּדוּן עִמּוֹ אוֹ לְבשׁ כְּמוֹתוֹ עַד שֶׁתִּהְיוּ שָׁוִין אַחַר כָּךְ תַּעַמְדוּ בַּדִּין:

Ajouter une note

Traduction intégrale

Kessef Michneh

ג לֹא יִהְיֶה אֶחָד יוֹשֵׁב וְאֶחָד עוֹמֵד אֶלָּא שְׁנֵיהֶם עוֹמְדִים. וְאִם רָצוּ בֵּית דִּין לְהוֹשִׁיב אֶת שְׁנֵיהֶם מוֹשִׁיבִין. וְלֹא יֵשֵׁב אֶחָד לְמַעְלָה וְאֶחָד לְמַטָּה אֶלָּא זֶה בְּצַד זֶה. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בִּשְׁעַת מַשָּׂא וּמַתָּן. אֲבָל בִּשְׁעַת גְּמַר דִּין שְׁנֵיהֶם בַּעֲמִידָה שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יח־יג) 'וַיַּעֲמֹד הָעָם עַל משֶׁה'. וְאֵי זֶהוּ גְּמַר דִּין אִישׁ פְּלוֹנִי אַתָּה זַכַּאי אִישׁ פְּלוֹנִי אַתָּה חַיָּב. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּבַעֲלֵי דִּינִין. אֲבָל הָעֵדִים לְעוֹלָם בַּעֲמִידָה שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יט־יז) 'וְעָמְדוּ שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים':

Ajouter une note

Traduction intégrale

Kessef Michneh

Kessef Michneh (non traduit)

לא יהיה אחד יושב ואחד עומד וכו' עד ועמדו שני האנשים. בפרק הנזכר (דף ל') תניא ועמדו שני האנשים מצוה לבעלי דינין שיעמדו אמר ר' יהודה שמעתי שאם רצו ב''ד להושיב את שניהם מושיבים אינו אסור אלא שלא יהא אחד עומד ואחד יושב אחד מדבר כל צרכו ואחד אומר לו קצר דבריך תנו רבנן בצדק תשפוט עמיתך שלא יהא אחד יושב ואחד עומד וכו' ואמר עולא מחלוקת פירוש דר' יהודה וחכמים בבעלי דינין אבל בעדים ד''ה בעמידה שנאמר ועמדו שני האנשים אמר רב הונא מחלוקת בשעת משא ומתן אבל בשעת גמר דין ד''ה דיינים בישיבה ובעלי דינין בעמידה שנאמר וישב משה לשפוט את העם ויעמוד העם וגו' דהא עדים כגמר דין דמו וכתיב בהו ועמדו שני האנשים דביתהו דרב הונא הוה לה דינא קמיה דרב נחמן אמר היכי אעביד אי איקום מקמה מסתתמן טענתיה דבעל דינה לא איקום מקמה אשת חבר הרי היא כחבר אמר ליה לשמעיה אפרח עלי בר אווזא ושדי עלאי כלומר ואעמוד ולא יבין זה שבשבילה עמדתי אלא מפני האווז הפורח ובא עלי והא אמר מר מחלוקת בשעת משא ומתן אבל בשעת גמר דין ד''ה דיינין בישיבה ובעלי דינין בעמידה דיתיב כמאן דשארי מסאניה ע''כ בגמרא ודעת רבינו לפסוק כר''י וכתב הר''ן ז''ל דטעמא משום דאע''ג דרבים פליגי עליה הא אידך ברייתא דבצדק תשפוט שלא יהא אחד עומד וכו' קתני לדר''י בסתמא ועובדא דדביתהו דר''ה כר''י אתיא דאמר אפרח בר אווזא כלומר ואקום מפניה ואושיבנה ואשב כל זמן שמיישבין טענותיהם ומדפרכינן משעת גמר דין משמע דלא קשיא לן אלא בשעת גמר דין היכי עביד ומפרקינן דההיא שעתא זוטרתי היא ומצי יתיב כמאן דשארי מסאניה דאילו לרבנן כיון דס''ל דבעלי דינין בעמידה ממילא דיינינן בישיבה דהכי רהטא כולה סוגיין דכל היכא דבעלי דינין בעמידה דיינים בישיבה וא''כ רב נחמן היכי לעביד הא אינו רשאי לא להושיבה ולא לעמוד הוא ובכולי דינא אי אפשר דליתיב כמאן דשארי מסאניה אלא ודאי כר' יהודה אזלא וכוותיה נקיטינן ובקצת נוסחאות כתוב בגמרא בפירוש דבשעת גמר דין הוא שכך כתוב בהן דיתיב כמאן דשארי מסאניה ואמר איש פלוני אתה זכאי איש פלוני אתה חייב ועוד דעולא דאמר מחלוקת בבעלי דינין ור''ה דאמר מחלוקת בשעת משא ומתן כר' יהודה שייכי וי''א דעדים בעמידה דאמרינן דוקא בעמידה כלומר ואפי' העידו בדיעבד בישיבה אין עדותן עדות ויש חולקין עליהם וזה דעת רבינו שכתב בסוף דבריו שאחר הגמרא נהגו להושיב העדים ובשלמא אי בדיעבד כשרים מפני המחלוקת הושיבם כיון דעדותם עדות אבל אי אפי' בדיעבד פסולים וכי לסלק המחלוקת הכשירו עדות הפסולים וקבעוהו מנהג א''ו כדאמרן וכן כתוב בירושלמי וכיון שעדים בישיבה דיעבד כשרים ה''ה לבעלי דינין יושבים בשעת גמר דין דכשרים דהא קבלת עדות כשעת גמר דין דמיא וכן דיינים שקבלו עדות או גמרו דינם כשהם עומדים דיניהם דין דכיון דמכשרינן עדים ובעלי דינין בישיבה ממילא משמע דדיינים בעמידה כשרים דכיון דאמרינן דבשעת גמר דין ד''ה דיינין בישיבה ובעלי דין בעמידה הוכחנו דבעלי דין בעמידה היינו לכתחלה אבל בדיעבד בישיבה כשרים ממילא דיינים בישיבה דאמרינן היינו לכתחלה אבל בדיעבד בעמידה כשרים בשעת גמר דין וקבלת עדות כגמר דין דמיא. ומ''ש רבינו ולא ישב אחד למעלה ואחד למטה וכו':

ד תַּלְמִיד חָכָם וְעַם הָאָרֶץ שֶׁבָּאוּ לְדִין מוֹשִׁיבִין אֶת הֶחָכָם וְאוֹמְרִים לְעַם הָאָרֶץ שֵׁב. אִם לֹא יָשַׁב אֵין מַקְפִּידִין עַל כָּךְ. וְלֹא יַקְדִּים הַתַּלְמִיד כְּשֶׁיָּבוֹא לְדִין וְיֵשֵׁב לִפְנֵי רַבּוֹ כְּרוֹצֶה לָדוּן לְפָנָיו. וְאִם הָיָה קוֹבֵעַ לוֹ זְמַן לִקְרוֹת וּבָא זְמַנּוֹ מֻתָּר:

Ajouter une note

Traduction intégrale

Kessef Michneh

ה כְּבָר נָהֲגוּ כָּל בָּתֵּי דִּינֵי יִשְׂרָאֵל מֵאַחַר הַגְּמָרָא בְּכָל הַיְשִׁיבוֹת שֶׁמּוֹשִׁיבִין בַּעֲלֵי דִּינִין וּמוֹשִׁיבִין [ב] הָעֵדִים כְּדֵי לְסַלֵּק הַמַּחֲלֹקֶת. שֶׁאֵין בָּנוּ כֹּחַ לְהַעֲמִיד מִשְׁפְּטֵי הַדָּת עַל תִּלָּם:

Ajouter une note

Traduction intégrale

ו הָיוּ לִפְנֵי הַדַּיָּנִים בַּעֲלֵי דִּין הַרְבֵּה מַקְדִּימִין אֶת דִּין הַיָּתוֹם לְדִין [ג] הָאַלְמָנָה שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה א־יז) 'שִׁפְטוּ יָתוֹם רִיבוּ אַלְמָנָה'. וְדִין אַלְמָנָה קוֹדֵם לְדִין תַּלְמִיד חָכָם. וְדִין תַּלְמִיד חָכָם קוֹדֵם לְדִין עַם הָאָרֶץ. וְדִין הָאִשָּׁה קוֹדֵם לְדִין הָאִישׁ שֶׁבּשֶׁת הָאִשָּׁה מְרֻבָּה:

Ajouter une note

Traduction intégrale

Kessef Michneh

ז אָסוּר לְדַיָּן לִשְׁמֹעַ דִּבְרֵי אֶחָד מִבַּעֲלֵי דִּינִין קֹדֶם שֶׁיָּבוֹא חֲבֵרוֹ אוֹ שֶׁלֹּא בִּפְנֵי חֲבֵרוֹ. וַאֲפִלּוּ דָּבָר אֶחָד אָסוּר שֶׁנֶּאֱמַר (דברים א־טז) 'שָׁמֹעַ בֵּין אֲחֵיכֶם'. וְכָל הַשּׁוֹמֵעַ מֵאֶחָד עוֹבֵר בְּלֹא תַּעֲשֶׂה שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כג־א) 'לֹא תִשָּׂא שֵׁמַע שָׁוְא'. וּבִכְלַל לָאו זֶה אַזְהָרָה לִמְקַבֵּל לָשׁוֹן הָרַע וּמְסַפֵּר לָשׁוֹן הָרַע וּמֵעִיד עֵדוּת שֶׁקֶר. וְכֵן בַּעַל דִּין מֻזְהָר שֶׁלֹּא יַשְׁמִיעַ דְּבָרָיו לַדַּיָּן קֹדֶם שֶׁיָּבוֹא בַּעַל דִּין חֲבֵרוֹ. וְגַם עַל זֶה וְכַיּוֹצֵא בּוֹ נֶאֱמַר (שמות כג־ז) 'מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק':

Ajouter une note

Traduction intégrale

Kessef Michneh

Kessef Michneh (non traduit)

אסור לדיין לשמוע דברי אחד מבעלי דינין וכו'. בפ''ק דסנהדרין (דף ז':) שמוע בין אחיכם ושפטתם אמר ר' חנינא אזהרה לב''ד שלא ישמע דברי בעל דין קודם שיבא בעל דין חבירו ואזהרה לבעל הדין שלא יטעים דבריו לדיין קודם שיבא בעל דין חבירו קרי ביה נמי שמע בין אחיכם ובפרק שבועת העדות (דף ל''א) תניא מנין לדיין שלא ישמע וכו' ת''ל מדבר שקר תרחק ומנין לבעל דין שלא יטעים דבריו וכו' ת''ל מדבר שקר תרחק רב כהנא מתני מלא תשא ולא תשיא. פירש''י לא תשא אזהרה למקבל קרי ביה לא תשיא אזהרה לבעל דין. שמע שוא שהמטעים דבריו שלא בפני בעל דינו אינו בוש מדבר שקר. וקשה שנראה מפשט לשון רבינו שאיסור הדיין נפיק מלא תשא אבל לא איסור הבעל דין דאי לא ליערבינהו וליתנינהו. ונראה לי שרבינו רצה להביא שתי הדרשות דרשת מדבר שקר תרחק ודרשת לא תשא והקדים לא תשא להיותה יותר מפורשת לדרשה בדיין ולא בבעל דין משום דנפיק מלא תשיא וההיא אסמכתא היא ולהכי לא ערבינהו אלא כתב וכן בעל דין מוזהר וכו' וכן בעל דין נפיק מהאי קרא וכתב וגם על זה כלומר בין על אזהרת הדיין בין על אזהרת הבעל דין נאמר מדבר שקר תרחק ומה שכתב או שלא בפני חבירו כלומר שאפילו בא חבירו ואחר כך יצא אסור להשמיע דבריו שלא בפניו:

ח לֹא יִהְיֶה הַדַּיָּן שׁוֹמֵעַ מִפִּי הַתֻּרְגְּמָן אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה מַכִּיר לְשׁוֹן בַּעֲלֵי דִּינִין וְשׁוֹמֵעַ טַעֲנוֹתֵיהֶם. וְאִם אֵינוֹ מָהִיר בִּלְשׁוֹנָם כְּדֵי לְהָשִׁיב לָהֶם יַעֲמֹד הַתֻּרְגְּמָן לְהוֹדִיעַ אוֹתָם פְּסַק הַדִּין וּמֵאֵיזֶה טַעַם חַיָּב זֶה וְזָכָה זֶה:

Ajouter une note

Traduction intégrale

Kessef Michneh

ט צָרִיךְ הַדַּיָּן לִשְׁמֹעַ טַעֲנוֹת בַּעֲלֵי דִּינִין וְלִשְׁנוֹת טַעֲנוֹתֵיהֶן שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א ג־כג) 'וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ זֹאת אֹמֶרֶת זֶה בְּנִי הַחַי וּבְנֵךְ הַמֵּת' וּמְצַדֵּק אֶת הַדִּין בְּלִבּוֹ וְאַחַר כָּךְ חוֹתְכוֹ:

Ajouter une note

Traduction intégrale

Kessef Michneh

י מִנַּיִן לַדַּיָּן שֶׁלֹּא יֵעָשֶׂה מֵלִיץ לִדְבָרָיו שֶׁל בַּעַל דִּין שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כג־ז) 'מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק' אֶלָּא יֹאמַר מַה שֶּׁנִּרְאֶה לוֹ [ד] וְיִשְׁתֹּק. וְלֹא יְלַמֵּד אֶחָד מִבַּעֲלֵי דִּינִין טַעֲנָה כְּלָל. אֲפִלּוּ הֵבִיא עֵד אֶחָד לֹא יֹאמַר לוֹ אֵין מְקַבְּלִין עֵד אֶחָד אֶלָּא יֹאמַר לַנִּטְעָן הֲרֵי זֶה הֵעִיד עָלֶיךָ. הַלְוַאי שֶׁיּוֹדֶה וְיֹאמַר אֱמֶת הֵעִיד. עַד שֶׁיִּטְעֹן הוּא וְיֹאמַר עֵד אֶחָד הוּא וְאֵינוֹ נֶאֱמָן עָלַי. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה:

Ajouter une note

Traduction intégrale

Kessef Michneh

Kessef Michneh (non traduit)

מנין לדיין שלא יעשה מליץ וכו'. פרק שבועת העדות (דף ל':) מנין לדיין שלא יעשה סניגרון לדבריו ת''ל מדבר שקר תרחק וסניגרון פירוש מליץ מלשון סניגור ומפרש רבינו שהכוונה שלא יעשה הדיין מליץ לדבריו של בעל דין כלומר שלא יהיה לו סניגור לו בטענותיו לומר יפה הוא אומר ורש''י פירש בענין אחר: ולא ילמד אחד מבעלי דינין וכו'. ירושלמי פרק זה בורר רב הונא מיקל לדיינא דאמר מקבלין אתון חד סהיד אלא יימרון אינון את לא תימא. ועוד דאמרינן בסוף כל הנשבעין (דף מ''א) אמר רב הונא לכל אין מגלגלין חוץ משכיר רב חסדא אמר לכל אין מקילין וכו' מאי בינייהו איכא בינייהו לפתוח לו ומפרש רבינו דהשואל מאי בינייהו לא הבין כוונת רב חסדא ונראה לו דהיינו דברי רב הונא והשיב לו דאיכא בינייהו לפתוח לו דלרב הונא מגלגלין והוסיף רב חסדא ואמר דאף ע''ג דלכל אין פותחין לומר השבע וטול בשכיר פותחין ומר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי וכן כתב רבינו ס''פ י''א מהלכות שכירות ולכל הנשבעין אין מקילין חוץ מן השכיר שמקילין עליו ופותחין לו תחלה ואומרים לו אל תצער עצמך השבע וטול הרי מבואר בדבריו כמו שפירשתי ולאחר שהוא מפרש כן למדנו מכאן דלשאר דינין אין פותחין וכמ''ש כאן רבינו:

יא רָאָה הַדַּיָּן זְכוּת לְאֶחָד מֵהֶן וּבַעַל דִּין מְבַקֵּשׁ לְאָמְרָהּ וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ לְחַבֵּר הַדְּבָרִים. אוֹ שֶׁרָאָהוּ מִצְטַעֵר לְהַצִּיל עַצְמוֹ בְּטַעֲנַת אֱמֶת וּמִפְּנֵי הַחֵמָה וְהַכַּעַס נִסְתַּלֵּק מִמֶּנּוּ אוֹ נִשְׁתַּבֵּשׁ מִפְּנֵי הַסִּכְלוּת. הֲרֵי זֶה מֻתָּר לְסַעֲדוֹ מְעַט לַהֲבִינוֹ תְּחִלַּת הַדָּבָר מִשּׁוּם (משלי לא־ח) 'פְּתַח פִּיךָ לְאִלֵּם'. וְצָרִיךְ לְהִתְיַשֵּׁב בְּדָבָר זֶה הַרְבֵּה שֶׁלֹּא יִהְיֶה כְּעוֹרְכֵי הַדַּיָּנִין:

Ajouter une note

Traduction intégrale

Kessef Michneh

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source